מכתב שכתב נדב זילכה בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:

איתי,
הכרנו בתיכון ועברנו הרבה חוויות ביחד, היית בן אדם מדהים וחבר טוב.
בשנתיים האחרונות לא דיברנו אבל תמיד היית אצלי במחשבות.
דרך החיים שלך גרמה לי לחשוב על איך אני חי את חיי, ערב ההנצחה היה מדהים, עמוק ומרגש, היה ארגון מדהים אבל מה שעשה אותי חזק זה אתה, איך שחיית ומה שעברת.
האמת היא שאני מצטער שלא שמרנו על קשר, אני מקווה שאתה נהנה איפה שלא תהיה, אני מבטיח לשמור על קשר עם המשפחה ואין ספק שהמוות שלך שינה אצלי המון.
תמיד חיפשתי את החיים במקום אחר, היום הבנתי שצריך רק לפתוח את העיניים ולנצל את מה שיש לנו ויש לנו הכל, יש לנו את הכוח ליצור חיים מדהימים, רק צריך לרצות את זה.
מישהו חשוב אמר פעם: "אין זה נאור להצטנע כדי שאנשים ירגישו טוב לגבי עצמם, להיפך אנחנו צריכים להראות כמה יפים ומדהימים אנחנו כדי שהאור שלנו יאיר אנשים אחרים, יגרום להם לרצות לנצל את החיים עד הסוף".
זה נכון לגביך, דרך החיים שלך גרמה לי לחשוב, אני מקווה רק שאוכל לחיות כמוך, אני מרגיש בר מזל על זה שהכרתי אותך. תודה.

נדב זילכה