מכתב שכתב רז אוצקר בערב ההנצחה לאיתי, 20.8.09:

איתי איתי,
אחחח, איזה ימים היו לנו יחד,
ניסיונות של סטארט-אפים, רעיונות, מסיבות, ריקודים צמודים במוזיקה שחורה.
כל פעם היית מתקשר אליי עם איזה רעיון גאוני לפתח ואני חשבתי שאני חייב לזרום איתך כי בטוח נצליח, אבל כל פעם היה משהו שהפיל את אותו רעיון.
ואז היית מתקשר שוב עם משהו חדש, שוב ושוב.
ואני אמרתי לעצמי, אני חייב להיכנס איתך לזה כי בטוח מתישהו אתה תקלע בול ותצליח- ורציתי להיות שם איתך.
יש עוד ים של מילים לכתוב עליך בנושא הזה, אבל אקצר.
בפן האנושי- אוף, כמה תכונות טובות שאין לתאר.
לא זוכר בכלל אם היה משהו שלא אהבתי בתכונות שלך.
חברתי, אוהב, מצחיק, יודע לזוז, תחומי עניין מעניינים, שאפתן, לא מתנשא בכלל למרות הידע וההצלחה שלך.
אחלה חבר, אחלה בן אדם ואחלה גבר.
חבל שזה קיצר את היותך איתנו ואיתי אבל אני מאמין שבחיים לא נשכח, לא נפסיק לאהוב ולשבח אותך.

מתגעגע,
רז אוצקר