‫איתי לנצח » עדי אליאס‬

‫מכתב שכתב עדי‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 30 Jun 2011 19:19:09 +0000

מכתב שכתב עדי, והקריא באזכרת שנתיים לאיתי, 30.6.11:

היום לפני שנתיים, השתנו חיינו.

רצה הגורל, ונאלצנו לקבל ולחיות מציאות חדשה, מציאות ללא איתי.

המבחן אותו בחר אלוהים לזמן לנו, הוא מבחן קשה, ופעמים רבות אף קשה מנשוא. להתרגל ביום אחד לעובדה, שלא נוכל שוב לאות את פניו של איתי.

קשה להסביר במילים את משמעות הדברים. קשה להסביר איזה כאב מרגישים כשהגוף שלם פיזית, אבל חלק ממנו חסר. חוסר שכנראה לעולם לא יושלם.

אומרים ש"הזמן מרפא", אבל זה לא מדוייק. הזמן עוזר לעכל, עוזר להתרגל בכוח למציאות החדשה שנכפתה עלינו, אבל הפצע לא נרפא!

עברנו, ואנו עוד עוברים, שנתיים קשות ביותר, וממש כמו תינוק, אנו לומדים את החיים מחדש, איך חיים לצד הבור העצום הזה שנפער בליבנו.

איתי היה עבור כל אחד ואחת מאיתנו המון! וכל אחד, היה את הקשר המיוחד שלו עם איתי. אנו בטוחים, שכל אחד סוחב איתו חותם כלשהו מאיתי, מהאישיות הרבגונית והמיוחדת שלו.

ובגלל האישיות המיוחדת שהיה איתי, הנכס הגדול ביותר שהשאיר לנו כאן, הם החברים. חברי אמת, שזוכרים, אוהבים, פעלו ופועלים על מלאכת ההנצחה של איתי.

בזכות איתי, זכינו גם לבת בית חדשה- מורן, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמציאות החדשה שלנו. יחד- בכינו, צחקנו, טיילנו, נזכרנו, ובעיקר עזרנו וחיזקנו האחד את השני בכאב הגדול והמשותף.

איתי לימד אותנו המון על החיים. על מהי אחריות? מהי משפחה? מהי אהבה ללא גבולות? ובעיקר על הערכת החיים.

הידע הרחב של איתי, והצורה הבוגרת בה ידע להסתכל על החיים, גרמו לו להיות האישיות שהיה, אישיות שקשה לפספס, כזו שתמיד מחפשיםן את הקירבה אליה, ואת הרצון ללמוד ממנה.

יש לנו נחמה רבה בעובדה, שאנו יודעים שאיתי חי את חייו באושר, בשמחה, באהבה, וידע להעריך את החיים.

המוטו שליווה אותו תמיד- "חיה כל יום, כאילו הוא יומך האחרון", הוא מושג שקיבל משמעות חדשה בחיינו, ואולי, הלקח החשוב ביותר אותו ניסה איתי להעביר לנו.

נאהב, נזכור ונחיה אותך כל יום! אתה בליבנו תמיד!

‫סרטון דיוקנו של איתי‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 18:53:17 +0000

סרטון דיוקנו של איתי כפי שצויר ע"י אחיו, עדי. הקליפ הוכן לקראת ערב ההנצחה, 20.8.09.
השיר הוא “Vincent” בביצועו של דון מקלין.

‫דבריו של עדי אליאס‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 18:50:40 +0000

דבריו של אחיו של איתי, עדי אליאס, בערב ההנצחה, 20.8.09:

"אחי אחי" – אהוד מנור:

"אתמול לרגע חם
ברחוב אשר יורד לים,
אחי, אחי, ראיתי שוב אותך,
אותו הילוך,
אותו חיוך
כל-כך טוב ומוכר
וליבי אז מלכת עצר.
אחי, אחי, ראיתי שוב אותך
הולך לאט,
מישיר מבט.
נגעתי בצילך
כמעט שקראתי לך.
ואני לא הבנתי כיצד
ולמה זה חלפת על פני".

איתי,

עברו להם כבר כמעט חודשיים, ועדיין קשה להאמין. קשה לי לקבל את העובדה, שאינך פה. לעיתים אני מרגיש, שבא לי לעמוד על ההר הכי גבוה, ולצעוק חזק כדי שאלוהים יוכל לשמוע, שוודאי חלה כאן טעות, ולא היית צריך לעזוב אותנו כה מוקדם, ואני רוצה אותך כאן בחזרה, להמשיך כרגיל, בתוכניות שלנו לטיול, בתוכניות שלך לחתונה, בתוכניות שלנו לעתיד.

אנו מכירים כבר 24 שנים. 24 שנים בהם היית לי לא רק אח, אלא אישיות לדוגמא, רשת ביטחון והחבר הכי טוב.
מגיל קטן, מהרגע בו אני כבר יכול לזכור את עצמי, אני זוכר את זיכרונותיי יחד איתך, החל מהגן, הצעצועים המשותפים, ואפילו הבגדים – שתמיד דאגתי לקנות בדיוק כמו שלך…

מאז ומתמיד גוננת עליי. אני זוכר היטב, עוד מגיל קטן, עמדת תמיד מלפניי בכל סיטואציה. מעולם לא הלכת מכות, זה פשוט לא היה בטבע העדין שלך, אבל אני זוכר היטב, איך נהגת להגיד לי תמיד: אני מאד סבלני, אבל כשזה מגיע אליך, אם מישהו יחשוב לפגוע בך, אני מסוגל לאבד את העשתונות.
לידך תמיד חשתי בביטחון. פיזית ומנטלית. ידעת ודאגת תמיד לחזק אותי.

מבין המכתבים האחרונים ששלחת לי במייל, כשהייתי בארצות הברית, וקצת לא הלך בעבודה כתבת לי במילים אלו, ואני מצטט ממכתבך:
"עדידוש, אני בטוח שיהיה בסדר אתה רק צריך להמשיך לחשוב חיובי כל הזמן. כל פעם שהמצב רוח קצת יורד תחשוב על זה שתוך שלושה חודשים ויומיים נפגשים בדרום אמריקה!
אל תיכנס לסרטים אם אתה קצת מדוכדך – זה רק גורם לך לשקוע יותר בעצב פשוט תוציא את עצמך מזה ותחשוב על כל הדברים הכיפים שנעשה במרכז ודרום אמריקה!
תרים את עצמך כל הזמן! אתה חזק , מוכשר ונראה מצויין.
תקשיב לי טוב – תחשוב חיובי ויקרו לך דברים טובים
תעשה את זה בשבילך ובשבילי ותראה שהכל יהיה טוב!".

ידעת להסתכל תמיד על החיים, בצורה מיוחדת. בבגרות, באופטימיות, בהבנה שהחיים קצרים ויש לנצל כל רגע. ועל כך הערצתי אותך. ותמיד כאילו ניסית להשריש גם בי מהתכונות הנהדרות האלו שלך, בשיחות, במפגשים, בעצות שידעת תמיד לתת.
השפעתך על חיי הייתה עצומה.
בכל מהלך חשוב, בכל החלטה, בכל צעד חדש בחיי, היית הראשון לדעת, והראשון להיות שם בשבילי.
שייקה לוי שר בשירו: לו להשיב ניתן, את מחוגי הזמן, איזה עולם נפלא, הוא היה בונה לו. ואיזה עולם נפלא היית בונה לך איתי. את החלומות שלך חלמתי גם אני. לראות אותך מתחת לחופה, לראות אותך בונה את בית החלומות שלך יחד עם מורן, קרוב לים, לראות אותך ממשיך ומצליח בתחום ההיי-טק, ואפילו פעם אמרת לי: "אני עוד אקים חברה משלי, ואתה תעבוד איתי כמעצב גרפי, יהיה לנו אדיר ביחד".

על מצבתך חקקנו באבן: "בחייך הקצרים סללת לנו דרך עולם", והתכוונו לכל מילה ומילה.

דאגת להשאיר לנו כאן למטה, המון איתי:
חברים מדהימים, שעוזרים ותומכים, וממלאים מעט מהחלל הענק שנוצר כאן מחסרונך.
את העצות שלך והלך הרוח שלך, שיהיו לי לעולם כמורי דרך לפני כל החלטה חשובה.
את הזיכרונות הכל כך יפים שלנו יחד, החל מהילדות, ביה"ס, צבא, והטיול אליו יצאנו כל כך מאושרים, ובילינו חודש ושלושה שבועות אחד לצד השני במקומות מדהימים, עליהם חלמנו זמן רב.

אמנם נשללה מאיתנו הזכות לראות אותך ולשמוע אותך, אך לא נשללה מאיתנו, ולעולם לא תישלל מאיתנו, הזכות לזכור אותך, להרגיש אותך, לחיות כל יום שלנו כאן איתך ברוחך.

נוח על משכבך בשלום אח יקר, המשך לחזק אותנו מלמעלה, ודע תמיד, לעולם תחיה בליבנו.

אוהב אותך,
אחיך עדי.

‫סרטון משפחה‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 18:37:14 +0000

הסרטון שהכינה משפחתו של איתי לערב ההנצחה, 20.8.09.

בליבנו לעד.

‫אחי איתי‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 18:20:28 +0000

להקת פיקטיבית מבצעת את השיר "אחי איתי", שעובד ממכתב שכתב עדי לאיתי, בערב ההנצחה, 20.8.09.

‫אחי איתי‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 13:00:27 +0000

עיבוד של מכתב שכתב עדי, אח של איתי, לשיר.
עיבוד: יוסי פרץ.
ביצוע: להקת פיקטיבית.

מילות השיר:

אח גדול שלי,
המילים אף פעם לא יספיקו,
אף אחד לעולם לא ידע,
אח למופת היית, מושא להערצה.

אח גדול שלי,
אני יושב כאן בידיים רועדות,
מסרב להאמין שזה קרה.
איך אפשר לכתוב עליך בלשון עבר.

אח גדול שלי,
איך חייכת כשדיברת על מורן,
על העתיד, על חתונה וילדים.
פנטזיה שלמה בנית לך בראש.

אח יקר שלי,
עכשיו תהיה צעיר לנצח,
במנוחת עולמים בשמיים.
אוהב אותך תמיד.
אחי איתי.

אח גדול שלי,
אח גדול שלי,
אח מדהים שלי,
אחי שלי…

‫אחי איתי‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 20 Aug 2009 13:00:24 +0000

עיבוד של מכתב שכתב עדי, אח של איתי, לשיר.
עיבוד וביצוע: יוסי פרץ.

מילות השיר:

אח גדול שלי,
המילים אף פעם לא יספיקו,
אף אחד לעולם לא ידע,
אח למופת היית, מושא להערצה.

אח גדול שלי,
אני יושב כאן בידיים רועדות,
מסרב להאמין שזה קרה.
איך אפשר לכתוב עליך בלשון עבר.

אח גדול שלי,
איך חייכת כשדיברת על מורן,
על העתיד, על חתונה וילדים.
פנטזיה שלמה בנית לך בראש.

אח יקר שלי,
עכשיו תהיה צעיר לנצח,
במנוחת עולמים בשמיים.
אוהב אותך תמיד.
אחי איתי.

אח גדול שלי,
אח גדול שלי,
אח מדהים שלי,
אחי שלי…

‫הספדו של עדי אליאס‬

‫מנהל האתר‬ — Thu, 25 Jun 2009 07:20:32 +0000

הספדו של עדי אליאס מההלוויה, 25.6.09:

איתי, אח מדהים שלי:

אני עומד כאן מולך, עדיין מסרב להאמין שזה אמיתי.
וכמה שאנסה לספר עליך, מי שלא הכיר אותך באמת, לעולם לא יצליח להבין מה אבד לי.
אח גדול, מהרגע שיצאתי לאוויר העולם, היית לי אח למופת, מושא להערצה.
וכן, גם כשהיית מתעצבן שהייתי מרמה אותך במשחקים, רק בשביל לנצח אותך, זה היה כי פשוט היית בלתי מנוצח. מי יכל עליך? פיקח, חכם, טוב לב, בעל נפש מדהימה, מצליח תמיד בהכל.
עוד מגיל קטן גילית תמיד סקרנות בכל דבר. החל ממכשירי החשמל בבית שהיית אוהב לפרק ולהרכיב, וכלה בביצוע נסיונות לא פוסקים בפירוק המחשב הראשון שקיבלנו.
כמה אהבת מחשבים. ואני, שהייתי מתעצבן בכל שני וחמישי על תקלה חדשה במחשב בגללך, הבנתי שאין מה לעשות, זאת האהבה שלך, ואי אפשר לעצור אותך.
מוצלח שכמוך, מצטיין שלימודים בכל סוף שנה, מוקף בחברים טובים ואיכותיים כל הזמן, וכמה הייתי גאה כל הזמן לספר כששואלים אותי, שאחי משרת בממר"ם.
ועברת חצי שנה של קורס קשה, ולא נשברת, והמשכת בשירות ביחידה- 6 שנים מחייך הקדשת למקצוע אותו כל כך אהבת, תכנות מחשבים.
ותמיד, לא משנה כמה עסוק היית בצבא או בעבודה, תמיד ידעת לפנות זמן לדברים שאהבת לעשות. לבלות עם המשפחה שלך, לטייל בארץ, וכמה אהבת ללכת באופן קבוע בימי חמישי לרקוד. כמה אהבת לרקוד. מספיק היה שתשמע צליל קטן של מוזיקה שחורה, וכבר היית שולח איזו תנועה של ריקוד לאוויר בתוספת של " וואו- איך בא לי איזו מסיבה טובה".
אהבת את החיים כל כך, אהבת לחיות את הרגע. ותמיד אמרת לי- "אנחנו צעירים עדי, צריך להנות מכל רגע".
וכמה כוחות היו לך אח שלי, כמה! כוחות שלא עמדו לך בשעתך האחרונה.
תמיד היית לי שם לכל עצה. כמה אהבתי להתקשר ורק לדבר איתך, על מה שרק אפשר. שום ששיחה איתך מעולם לא הייתה משעממת.
ואני זוכר, איך לפני שטסתי לארה"ב, הודיתי לאלוהים על כל מה שיש לי. וכמה שמחתי כשידעתי שאת הטיול שלי אחרי הצבא אני זוכה לעשות עם האדם החשוב לי מכל – אתה איתי.
אח, החבר הכי טוב, הסטנד-אפיסט מספר אחת שלי, מקור ההערצה שלי, שלא יכול להיות רגע ללא חוויות איתך.
כמה שמחתי לפגוש אותך אחרי חצי שנה שלא התראינו, בשדה התעופה בסן-חוזה. ואני שעוד הייתי מבולבל בארץ חדשה, עקבתי אחריך, בטוח בעצמך תמיד, למלון הראשון שמראש דאגת שיהיה לנו.
אני אסיר תודה שאת שבועותיך האחרונים איתי, זכיתי לבלות איתך. במקומות יפים, ברגעים קסומים, בזכרונות לכל החיים. כל שיחה שלנו שם על הדברים הכי אישיים, תהיה לי לזיכרון עד.
איך אהבת את הבית איתי. כמה דיברנו על הזכות שנפלה בחלקנו לטייל יחד, ולשמור כמו שאמא ואבא תמיד ביקשו אחד על השני. ותמיד גוננת עליי, ודאגת שתמיד נהיה יחד, ואנחנו הרי חבר'ה טובים, שלא עושים שטויות, ויחד- שום דבר לא יקרה.
בימים האחרונים לא יוצאת לי מהראש השיחה, בין האחרונות שלנו, על החתונה שתכננת עם מורן, ועל הילדים שיהיו לך, ואני עוד צחקתי בקול גדול, ואמרתי לך "תפסיק אנחנו עוד צעירים, יש זמן לחתונה וילדים."
אבל אתה בראש היצירתי שלך, כבר בנית פנטזיה שלמה, על הבית על הים, הכלב, ועל כמה יפים יהיו הילדים שלך ושל מורן.
לעולם לא תצא מליבי, מזכרוני. העצות הקטנות, האישיות שלך, הדברים שביקשת להשאיר אחריך.
אזכור אותך תמיד, מהרגע הראשון בו ראיתי את פניך היפות ועד לדקותיך האחרונות איתי- שעצמת את עיניך.

אח מדהים שלי, תפוס לך מנוחת עולמים ושלווה בשמיים, שקט אין סופי.
ודבר אחרון אח יקר שלי,
אני מבטיח לתפוס את מקומך כאח הגדול, ולהיות שם בשביל כל המשפחה, כמו שאתה תמיד ידעת וציפית ממני לעשות.

אוהב אותך תמיד,

אחיך עדי.