<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;איתי לנצח &#187; גילוי מצבה&#8236;</title>	<atom:link href="http://itaiforever.com/?feed=rss2&#038;tag=59" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://itaiforever.com</link>
	<description>&#8235;כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים&#8236;</description>	<lastBuildDate>Mon, 23 Jun 2014 14:56:04 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.1.2</generator>
		<item>
		<title>&#8235;הספדן של מירי שכטר ומורן רוסטמיאן&#8236;</title>		<link>http://itaiforever.com/?p=292</link>
		<comments>http://itaiforever.com/?p=292#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 24 Jul 2009 11:00:59 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מנהל האתר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[הספדים]]></category>
		<category><![CDATA[גילוי מצבה]]></category>
		<category><![CDATA[הספד]]></category>
		<category><![CDATA[מורן רוסטמיאן]]></category>
		<category><![CDATA[מירי שכטר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://localhost/itaiforever/?p=292</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;הספדן של מירי שכטר ומורן רוסטמיאן, בגילוי המצבה, 24.7.09: איתיוש בנינו, אחינו אהובינו, ביום בו הודיעו לנו מה קרה, מסך שחור נפל לנו מול העיניים. כל כך כל כך קיווינו שזו תהיה רק פציעה וזה רק עניין של זמן ושהכל יהיה בסדר כמו שתמיד אמרת. רק שהפעם זה לא נגמר כמו שתמיד הבטחת והנה אנחנו <a href="http://itaiforever.com/?p=292" class="more-link">המשך קריאה &#62;</a>&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>הספדן של מירי שכטר ומורן רוסטמיאן, בגילוי המצבה, 24.7.09:</p>
<blockquote><p>
איתיוש בנינו, אחינו אהובינו,</p>
<p>ביום בו הודיעו לנו מה קרה, מסך שחור נפל לנו מול העיניים.</p>
<p>כל כך כל כך קיווינו שזו תהיה רק פציעה וזה רק עניין של זמן ושהכל יהיה בסדר כמו שתמיד אמרת.</p>
<p>רק שהפעם זה לא נגמר כמו שתמיד הבטחת והנה אנחנו עומדים פה , עם כאב עמוק בלב ולא מאמינים שזה אכן אמיתי.</p>
<p>איך אפשר להאמין שזה אמיתי? איך יתכן שלא נראה אותך יותר לעולם?!<br />
<span id="more-292"></span><br />
המחשבה הזו קשה ובלתי נסבלת, זה פשוט יותר מידיי כואב.</p>
<p>היית לנו ובשבילנו הכל! תמיד עם החיוך הקטן הזה שלך, מביט בנו עם העיניים הגדולות והיפות שלך&#8230; היה לך פיתרון להכל.. תמיד יצירתי ומלא הומור בדרכך שלך.</p>
<p>ילד, גבר, חכם ומתוק שלנו.. לו רק יכלת להישאר איתנו עוד קצת זמן ולהציף אותנו בכל האור, הידע, הרגישות, האהבה והחוכמה שהייתה לך.</p>
<p>אתה תחסר לנו לעד ולא יהיה יום אחד, לא רגע אחד שבו לא נחשוב עליך.. החיסרון שלך הוא כמו בור שנפער לנו בלב ששום דבר לא ירפא, רק הזמן יצליח להרגיע ולו במעט את האובדן הגדול הזה.</p>
<p>אנחנו גאים להיות המשפחה שלך, ההורים שלך, החברים שלך, גאים להיות האנשים שאתה אוהב ושאוהבים אותך.</p>
<p>אתה- במי שאתה, במה שאתה, סללת לנו את הדרך.. וזה משהו שילווה אותנו, בכל אחד מאיתנו- משהו בך נמצא בנו, משהו שאתה גרמת לנו להיות וזה יהיה איתנו לנצח!</p>
<p>מעט האנשים שהספיקו ויספיקו את מה שאתה הספקת בחייך הקצרים.</p>
<p>איפה שאתה נמצא עכשיו תדע שאתה תמיד איתנו ובליבנו לעד!</p>
<p>איתנו תמיד באהבה ענקית.
</p></blockquote>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://itaiforever.com/?feed=rss2&#038;p=292</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;הספדה של ורד מימון&#8236;</title>		<link>http://itaiforever.com/?p=606</link>
		<comments>http://itaiforever.com/?p=606#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 24 Jul 2009 10:30:20 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מנהל האתר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[הספדים]]></category>
		<category><![CDATA[גילוי מצבה]]></category>
		<category><![CDATA[הספד]]></category>
		<category><![CDATA[ורד מימון]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://localhost/itaiforever/?p=606</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;הספדה של ורד מימון בגילוי המצבה, 24.7.09: וכך, ביום הכי ארוך בשנה ביום האחרון לחודש סיוון, נחרב עולמינו. אומרים שבשבעה ימים נברא העולם ועל כן בשבעה ימים ייהרס. ברגעים שאתה נפחת את נשמתך דיברנו רבות אודותייך, מעלותייך, ייחודיותך. היית צעיר מאיתנו, ועדיין בכל פעם שאותך ראינו השפלנו עינינו מתוך יראת כבוד. נוכחותך הייתה תמיד מרגשת. <a href="http://itaiforever.com/?p=606" class="more-link">המשך קריאה &#62;</a>&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>הספדה של ורד מימון בגילוי המצבה, 24.7.09:</p>
<blockquote><p>
וכך,<br />
ביום הכי ארוך בשנה<br />
ביום האחרון לחודש סיוון,<br />
נחרב עולמינו.<br />
אומרים שבשבעה ימים נברא העולם<br />
ועל כן בשבעה ימים ייהרס.<span id="more-606"></span><br />
ברגעים שאתה נפחת את נשמתך<br />
דיברנו רבות אודותייך,<br />
מעלותייך, ייחודיותך.<br />
היית צעיר מאיתנו, ועדיין בכל פעם שאותך ראינו<br />
השפלנו עינינו מתוך יראת כבוד.<br />
נוכחותך הייתה תמיד מרגשת.<br />
תמיד הרגשנו שאנו עומדים מול אדם שהוא גדול מהחיים.<br />
טרפת את החיים.<br />
הספקת לעשות את מה שרק חלמנו.<br />
ראית רחוק ותמיד בגדול. ותמיד השראת עלינו הרגשת בטחון.<br />
איתך יכולנו לראות עתיד ורוד יותר<br />
יכולנו לחשוב על ילדים משלנו, כשהשאיפה היא שיצאו כמוך, יכולנו לראות דור טוב יותר, יכולנו להיות אופטימיים..<br />
חברייך יושבים פה איתנו, ובכל אחד נמצא חלקיק מימך,<br />
ואנו נאחזים בהם והם בנו. מנסים להחיות את רגעינו איתך.<br />
ואתה בנינו. נוגע ומלטף את כולנו.<br />
נקרעים מגעגועים.<br />
חושבים עליך וצוחקים ושוב בוכים.
</p></blockquote>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://itaiforever.com/?feed=rss2&#038;p=606</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
