סיפורו של איתי
איתי נולד בחמישה במאי 1983 בשעה 3:20, לאחר 11 שעות צירים בבית החולים ברזילי באשקלון. הוא היה ילד ראשון להוריו, שלמה ומירי, ונכד שני במשפחה. הוריו אהבו את השם איתי, וידעו שיקראו לו כך עוד לפני שנולד.
בגיל שנה וחצי אמר את מילותיו הראשונות, ובגיל שלוש החל ללכת לגן הדתי נצח ישראל. כבר אז אמרו עליו הגננות שהוא ילד פיקח ונבון, בוגר יחסית לשאר הילדים וחברותי מאוד. אז החל להראות ניצנים של הסקרנות שתלווה אותו בעתיד ונהג לפרק צעצועים, בעיקר מכוניות שפועלות בשלט רחוק, כדי להבין איך הם עובדים.
כשהגיע הזמן לעלות לכיתה א' הוא החל ללמוד בבית הספר דקל באשקלון. בכיתה ב' עבר לבית הספר רותם (שבו למדו כל אחיו, וחלקם לומדים בו עד היום). בכיתה ה' התקבל לפרויקט למחוננים ללימודי מתמטיקה מתקדמים במכון ויצמן.
בכיתות ה'-ו' השתתף בחוג לסיף, הצטיין וניצח בתחרויות רבות.
בכיתה ז' עבר לתיכון השש שנתי מקיף עירוני א' אשקלון וסיים בו את חוק לימודיו. הוא בחר ללמוד בהרחבה במגמות פיזיקה ומחשבים. איתי היה מקובל מאוד חברתית והצליח מאוד בלימודים – בכל שנה סיים בהצטיינות.
לאחר שסיים את לימודיו הוא נסע לטיול ביוון עם חבריו מהתיכון.
באוגוסט 2002 התגייס לצה"ל, לקורס תכנות. בסיום הקורס העניקה לו מפקדת המחלקה שלו את הסיכה שלה (כאות להערכתה). איתי הוצב כתוכניתן באחת מיחידות התקשוב של צה"ל, וכמובן מילא את תפקידו בהצטיינות. בנוסף לזה הוא הוסיף הרבה שמחה והומור ליחידה. בהמשך קיבל תפקיד של ראש צוות, כשהוא בדרגת סמ"ר בלבד. הוא היה נערץ מאוד על פקודיו. איתי מילא את התפקיד בהצטיינות, ובאפריל 2007 קיבל תעודת הערכה על תרומתו. בנוסף הוענק לאיתי צל"ש אשר אותו קיבלה משפחתו בשמו.
בספטמבר 2008 השתחרר מהצבא לאחר שש שנות שירות.
כשהיה איתי בן 10, נישאה אמו מחדש למודי שכטר, ובזמן שירותו הצבאי החליט איתי להוסיף לשם אליאס גם את שם המשפחה של אביו, מתוך כבוד אליו. מאז נקרא איתי שכטר-אליאס.
בחייו של איתי עברו חברים רבים. לחלקם היה קשור מאוד, ויחד עם גלעד, רועי ואלעד היה חלק מרביעייה בלתי נפרדת, משפחה ללא קשר דם.
בדצמבר 2006 נסע עם שלושת חבריו לטיול בתאילנד ובלאוס, טיול שקירב אותם עוד יותר זה אל זה. כשחזרו, עבר איתי לגור בתל אביב עם חבריו, גלעד ואור. את ימיו מילאו חברים, מסיבות והנאות, וחייו הפכו לשילוב של כיף תמידי ורצון בלתי פוסק ורציני להתקדם ולהוכיח את עצמו. היה לו חשוב לבלות זמן רב במחיצת האנשים שאהב. בין מסיבה אחת לאחרת מוחו הקודח חיפש תמיד את ההמצאה הבאה, הסטארט אפ הבא שיביא אותו הכי גבוה שאפשר.
תקופה זו בחייו הייתה מלאה באהבתו למוזיקה, לסרטים, ברצון בלתי פוסק ללמוד ולהכיר דברים חדשים, ואי אפשר שלא להזכיר את חיבתו הגדולה למין הנשי (ובחזרה!).
לאחר שהשתחרר החל לעבוד בחברת ההייטק "Action Base".
כחודש לפני שטס לטיול, החלה לפרוח האהבה בין איתי לבין מורן והיא הפכה לבת זוגו, ואיתה תכנן לבלות את חייו לכשישוב.
במאי 2009 יצא לטיול במרכז ודרום אמריקה, שם פגש את אחיו, עדי, ואת חבריו, רועי, אור ועומר. איתי התכונן לטיול הזה וחלם עליו עם חבריו במשך חודשים רבים. הוא החליט לטוס למרכז אמריקה ולדרומה למשך תשעה חודשים ולהגשים את חלומו, חלום שנקטע בצורה טראגית אחרי חודש וחצי בלבד.
הדפס | פורסם על ידי מנהל האתר בתאריך 5 במאי 2010 | סיפורו של איתי |